במסגרת מחקר תמונות מתקופת קום המדינה הנמצאות באתר 'וויקישיתוף' חשפו סטודנטים מהחוג להסטוריה במכללת 'סמינר הקיבוצים' שבתל אביב-יפו – מגוון סיפורים מרתקים. בני אבריאל שפר, חובב הסטוריה א"י ובכלל, מספר על הרקע להנעת הפרויקט: בסוף שנת 2018 אתר ויקמדיה דלה כ-28,000 תמונות הסטוריות ופירסם אותן תחת הגדרה 'נחלת הכלל' – כתוצאה מכך שלא נרשמו זכויות … להמשך קריאה

עם תחילת שנות השישים, נחתמה אמנה בין ממשלת ישראל לקק"ל לפיה היא האחראית על פיתוח האדמות וייעור השטחים בישראל. הכשרות קרקע ופעולות חקלאיות רבות אפיינו תקופה זו. גם באזורים יבשים דוגמת יער יתיר הממוקם בצפון הנגב, לגביו נטען כי לא ניתן לטעת בו מפאת כמות הגשמים האופיינית לאזור ואילו כיום מדובר ביער הגדול ביותר בישראל. … להמשך קריאה

"אדם הנמצא בסביבה תומכת יהנה מחיים בריאים בכל האספקטים ומתוחלת חיים ארוכה יותר". כך אומר בני אבריאל שפר בכתבה שפורסמה במקומונט תל-אביב. ממחקרים שבוצעו בשנים האחרונות עולה שמלבד נוכחותם של אנשים בקרבתו של אדם, בדידות עלולה להופיע כתוצאה משינוי במצבים שונים: כלכלי, פיזי וחברתי. בדידות נקשרת להחמרה במצבו הפיזי של אדם – דבר המשפיע ישירות … להמשך קריאה

בכתבה בשפורסמה באתר מיינט הרצליה מספר בני אבריאל שפר על תהליך ההיערכות של שב"ס לקראת הגעתו של נגיף הקורונה לארץ, נוכח העובדה שאת בתי הכלא בארץ מבקרים מספר רב של אנשים מדי יום. הסכנות הכרוכות בהדבקה בתוך כתלי בית הסוהר היו ברורות לשב"ס שעה קודם ומתוך כך, ידעו בשב"ס לשים יד על שגרת החיים ולהגביל … להמשך קריאה

המושג 'מושבה' הראה ניצניו בארץ ישראל בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 ומשמעו צורת התיישבות כפרית המתבססת על קרקע בבעלות פרטית. עיקר הפעילות במושבה בשנים אלו, התבססה על ענפי החקלאות. חיי התרבות והחברה במושבות היוו חלק בלתי ניפרד מקיומן שכידוע, תקופת המושבות חפפה בתקופת העליה הראשונה והשנייה לארץ ישראל.  בין השנים 1881-1948 הוקמו בארץ ישראל … להמשך קריאה

העליה השנייה הייתה גל הגירה שכלל כ-35,000 יהודים, רובם יוצאי מזרח-אירופה, שהגיעו לארץ ישראל בתקופת האימפריה העותמנית (1904). גל זה נקטע אחרי 10 שנים, כתוצאה מפריצת מלחמת העולם הראשונה. הגורם העיקרי שהביא לעליה זו היה קשר דתי-מסורתי של יהודים רבים לארץ ישראל אשר נושא את רעיון הציונות מעליו. כידוע, העליה לארץ בשנים אלו הייתה במידה … להמשך קריאה